זמנים מאתגרים ממלאים את המרחב
וכעת יותר מתמיד עלינו להקרין את הטוב, את החסד את האהבה.
אנחנו ישויות של אהבה ויצירה,
ככל שאנחנו שופעים יותר אור, כך אנחנו מתמלאים בשפע שלו.
כעת עם העייפות, הצמצום, הקור,
עלינו לפתוח את הלב התמים
כל הביקורות, כל הכעסים מקורם באגו.
אותו תפקוד היוצר את העצמי בעולם הנפרדות החומרי.
תבינו האגו מפחד, הוא רק מבקש הגנה, מקלט, שקט, נוחות, ואת המוכר.
הוא לא מתכוון להרע. הוא עושה את תפקידו נאמנה.
אבל אנחנו גדולים יותר מהאגו
אנחנו תבונתיים, רגישים, קולטים והכי חשוב בוחרים!
וכעת עלינו לבחור לזנוח את ״המחשבוני נפגעות״ איפה פגעתי, נפגעתי, מי עשה לי, אכל לי, אמר לי.
ולהיות באחדות, בערבות הדדית - של הארת הטוב! של הפצת הטוב.
למעשה, חליתי בקורונה לפני שבוע וקצת, המחלה עברה עליי ללא סמפטומים פיזים. אבל הרגשתי את המיסוך של הראש הפטפטן. בתוך זה הרגש התעורר בעוצמה. לא היה לו את שומר הסף, השכל נכנס לתרדמת.
הלב התמים נפתח
וגם הרגשות האחרים עלו בקרבי, התסכול, הכעס,
הפחדים, אותם סרטים ישנים ביקשו לבדוק אולי אם אני עדיין משתתפת במשחק, וצפו לי המקומות שקשורים לנראות וערך. כמו מי רואה אותי…למי אכפת ממני…
הכל צף לי כדי להתנקות, ואולי לבדוק אותי כמה אני הולכת שולל, כמה אני מזדהה עם הקולות הישנים.
תבינו זה לא קל להתבונן בתהומות הרגשיים שקיימים בי ובכולנו.
אומרים ביהדות שהשיעור מתפוגג כשאנחנו נפגשים עימו ואחרי שלוש פעמים רצופות מול השיעור אין אנו מזדהים איתו הוא חולף מבלי לחזור.
כולנו עוברים את זה כעת ברעידת אדמה תודעתית קולקטיבית .
לכן יותר מתמיד עלינו לדבוק באור. לדבוק באהבה באכפתיות באחדות
עלינו להיות האור, להצמד אליו ולא להרפות.
לא ללכת שולל אחרי הכעסים שמוקרנים אלינו, הכאוס שמשתולל בחוץ.
משחקים איתנו, הכל זה הקרנה ואנחנו בסיום הסרט בו הגיבור בוחר בטוב, בוחר באור, עושה את הצעדים הכי נועזים שלו על מנת להפוך לגיבור של עולמו.
לכבוש את היצר הרע, את הפחד המשתק, את הכעס ההולם כאגרוף בבטן הרכה.
הגיבור מבקש להתגבר ולהתעלות תוך כדי תנועת ההתגברות.
ההתעלות היא המתנה, שם האור אינסופי. שם האחדות איננה חלום עוד,אלא מציאות נצפית, מוחשית, פועמת.
התעוררתם?
יופי אז בואו תאוררו.
אמרו כן להורדות:
אני יודעת איך זה מרגיש לרטוט את האור, להאיר מעבר לכל צל, קליפה, מיסוך, לרטוט ולהיות האור בעוצמה על מנת לסייע לעולם לעבור את הלידה וההתחדשות שלו.
אני יודעת איך זה מרגיש להיות אחת עם העולם, להיות חלק מרקמת האחדות הרוטטת אור ואהבה ומסייעת לעלות את התדר הכללי של כל העולמות.
זה נעשה, כן יהיה רצון.
כמובן עוד תהליכים עוצמתיים ביום השער האחדותי 22.2.22
כמה פעמים יצא לנו לראות כזה תאריך קוסמי רוטט?
לא לפספס, זאת הזדמנות לגדול ביחד. לחבור יחד אל האור, סדנה יומית.
+ תגבירי- ריטריט נשי! 20/3/22-21/3/22 לא לפספס! בואי להגביר ולהתגבר יחד!
מעיין סבג
Comments