בימים אלו הספר שלי מתחיל לרקום עור וגידים ולהפוך ליפיפה ומרגש באמת, הרבה בזכות העבודה המתמסרת שלי עם דנה העורכת הכי מדהימה בעולם. Dana Ben Shlomi
אחת שנושמת איתי את רגעי הקושי, העוצמה,הכאב, הבלבול, השחזור…
מנסה להביא את נקודת מבטם של הסובבים אותי בכבוד.
פיסות המידע שאספתי במהלך השנים על מנת להביא את הסיפור העצמתי הזה בשלמותו, דרשה ממני עבודת איסוף של שנים, מתוך שיחות עם אנשים שהיו איתי שם כמו אלירן וניסן , יעל ארנון, ענת בילו, משפחה והכי מאתגר המלאך האנושי שלי שגר מעבר לים, ג’יאנג וואי שנמצא בסין, צאנגדו, בזכות ניסים נוספים כמו המפגש שלי עם שרה מסין שמצאה לי ותרגמה לי אותו לפני שלוש שנים ושנה שעברה נס נוסף מפגש עם Maya Peleg מאיה פלג אשת הקונסול בצאנגדו (לשעבר) המדהימה, הצלחתי להשיג עוד כמה פיסות מידע מהותיות וחשובות מנקודת מבטו של ג’יאנג וואי במסע הזה,
בזכות הקונסול לשעבר Ran Peleg רן פלג הנייד של ג’יאנג וואי, אשר אבד לי בזמן המגיפה שסגרו את כל הקוים לסין בסגרים, חזר אלי, וכתוצאה מכך, בימים אלו אני בקשר יומי וישיר איתו, מנסה עדין להבין איפה בדיוק הוא היה באותם רגעים קשים שבהם האדמה רקדה את ריקודה המכשוף כשהכל נע ונד , עף בחדר והתנפץ חזרה על האדמה הפצועה
קשה לו להזכר הפרטים, יש את הטראומה שמסייעת לנו לשכוח ויש את מרחב הזמן שעבר מזה 13 שנים.
באופן מדהים, או שכבר אין לי ממה להיות מופתעת כל פעם מחדש מעוצמת החיבור בינינו, בכלל בין כולנו כי אנחנו מחוברים, אבל עם ג’יאנג וואי הקשר תמיד היה מעבר לזמן הזה… הצלחתי להכתוב בספר כמעט בדיוק את מה שעבר עליו בחייו האמיתיים, לפני שקבלתי את המידע ממנו ישירות. הייתי בהלם. כתבתי את זה כסיפור ספרותי, ראיתי חזיונות ומראות שלו כשהתחברתי אליו ופשוט כתבתי את מה שראיתי או הראו לי, וזה היה מדוייק. אני ממש מקווה וחוששת בו זמנית שאצליח להביא את החוויה שלו בצורה הכי מכבדת ומדוייק שאפשר עם כל האתגרים הנלווים של מרחק פיסי ומרחק שפתי.
אבל היי…. כל אלו לא הפריעו לנו ברגעים הכי מאתגרים של החיים והמוות, הצלחנו לתקשר, להתחבר ולנצח יחד מעבר לכל מגבלה. שילבנו נשמות ויצאנו למסע מבלי שידעו איך, כיצד ומבלי שהצלחנו בכלל לתקשר בדרך הרגילה של המובן.
אם הינו מבינים כמה קסומים אנחנו וכמה מחוברים אנחנו, אני מאמינה שלא היו מלחמות, לא היתה גזענות לא היו גדרות, לא היה ככ הרבה כאב בעולם. אילו רק הבנו.
כמו בסדרה שאני עכשיו צופה בה שממש מסבירה יפה את נושא הערבות ההדדית,
״מניפסט״ (נטפליקס) כמה אנחנו מחוברים, תלויים,משפיעים ומושפעים זה מזה.
כמי שעברה חווית סף מוות, הם מתארים מאוד יפה מה שעוברים כשחוזרים מהמוות.
*האמפטיה של זיק= ״הרגש הזולת״ למי שמכיר את הביטוי.
ההבנה שאנחנו מחוברים, תלויים זה בזה בערבות הדדית מתמשכת= ואהבת לרעך כמוך
והקריאות - אינטואיציה טהורה של הקול הפנימי
בסדרה ממש מראים יפה את מה שאני עברתי. ככה שמעתי את הקול.
העולם מתחיל להבין את המקום המופלא שהאנושות כבר נמצאת בה עידנים. רק שאנחנו עסוקים בשנאה, בפחד במקום באהבה והמופלא. וכידוע איפה שהאדם שם את המיקוד שלו, את תשומת הלב שלו שם זה מתגבר ואפילו נוצר כפי שהמדע הקוונטי מסביר.
בריאות ואהבת חינם לכולנו.
כמה הם קשורים זה בזה.
מעיין סבג