הקושי צף במלוא הדרו
מזכיר נשכחות.
תחושה של הליכה אחורה בזמן מבחינה רגשית
טראומות וכאב ישן צף מקרקעית האוקינוס הפנימי
עולה במערבולת מלוחה של עצב וכאב
נשטף לחוף.
ההתמודדות לנוכח הרגשות הללו בתוכך כמוגלה פועמת משאירה אותך נפעמת, המומה, לחוצה
הרי כאן כבר ניקיתי. כאן כבר שטפתי בתוכי טוב טוב
הזמן הזה מביא על כולנו הצפה של כאבים מזמנים ישנים
הוא מבקש סיבוב נוסף
דורש את תשומת ליבך
למרק טוב טוב את התחתית
על מנת לרפא ולהרפות בעוד רמה, יותר עמוקה ממה שאי פעם דמיינת.
זה הזמן לא להשאב למצולות בתוכך
אלא להעזר בקולות מדרבנים ותמיכה חיובית מהסביבה.
זה יכול להשמע לרגע רחוק, הם לא מבינים את שאני חווה.
אבל אט אט הלב ישוב למנגינה הטובה.
לעשות טיפול תומך בכל כלי שתבחרו
להמנע מאכילת סוכר שמערבלת את התודעה ומחלישה את החיבור לסנטר.
להיות רכים עם עצמנו.
זה לא רק שלך, זה הקולקטיב הגדול מבקש לעשות צעד אמיץ ונועז לעבר האני המתחדש.ת.
האני של כולנו עוברים טלטלה
על מנת להפרד מכל מה שכבר ישן אבל עדין מבצבץ במעמקים. ניקוי עמוק ושורשי.
הביטחון ישוב גדול יותר
האמונה תשוב נטועה יותר בתוכך
הספק יקבל משבצת קטנה יותר
והפחד יותמר.
זה יקרה.
לא, לא הלכת אחורה, את עושה ריצה לאחור לקבל תנופה לקפיצה הענקית שלך שבאה ממש אוטוטו.
על מנת להתחדש יש להפרד מהישן.
בהצלחה לכל הנשמות המדהימות שביקשו לגדול בזמנים האלה.
חג שמח.
מעיין סבג
מרצה מטפלת מנחת סדנאות
תמונה מתוך התערוכה של אוסמה המדהימה שלוקחת את התודעה למימדים אחרים דרך אומנות.